#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא.
זרק כוורת לרה""ר גבוהה י' ורחבה ו' פטור 1) האם ו' דוקא
ומדוע 2) מדוע פטור 3) ומה הדין באינה רחבה ו' ומדוע? "	"1) רש""י כתב דלאו דוקא אלא ה' טפחים וג' חומשים
שהוא אלכסון של ד' על ד' ועובי הדפנות מצטרף. ור""ח (הובא בתוד""ה רחבה -
הראשון) כתב דדוקא נקט ו' דדופני הכוורת יש בהם שני חומשים וצריך שיהיה אויר ד'
בתוך הכוורת שעובי הדפנות אין מצטרף.<br>2) רש""י פירש שהוא משום
דהוי רשות לעצמה ואנן ממשכן גמרינן שהיו זורקים מחטיהן במלאכתם זה לזה ולא היו זורקים רשויות. והתוס'
(ד""ה רחבה - השני) פירשו שהכוורת עצמה נעשית רה""י
כשתנוח והוי כזורק מרה""י לרה""י דרך רה""ר דפטור, דלא ילפינן זורק ממושיט, ואפי' לר""ע דאמר
שהזורק מרה""י לרה""י דרך רה""ר חייב דקלוטה כמי שהונחה דמיא הכא פטור דכל מקום שהיא מונחת חשוב
רה""י.<br>3) לרבא פטור דאי אפשר
לקרומיות של קנה שלא יעלו למעלה מעשרה שהוא אויר מקום פטור, וכיון שאינו נח כולו ברה""ר לא הויא הנחה
המחייבת. לאביי חייב דקרומיות לא חשיבי, וכיון דאין כאן רוחב ו' לכן לא הוי רשות אלא כלי."	שבת ח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כב. לאביי כפאה על פיה שבעה ומשהו חייב שבעה ומחצה פטור 1) האם מיירי ברחבה ו' ומדוע
2) מדוע בשבעה ומשהו חייב 3)
ומדוע בשבעה ומחצה פטור, ומדוע לרב אשי חייב? "	"1) רש""י פירש דאינה רחבה ו', דברחבה ו' ע""י
הלבוד הוי רשות והזורק רשות פטור. והריב""א (בתוד""ה כפאה ובד""ה שבעה)
פירש דמיירי ברחבה ו', דאם אינה רחבה ו' אפי' בשבעה ומחצה חייב דלא אמרינן לבוד אלא
במחיצות ומחיצות לא חשיבי אלא כשיש שם רוחב ד' <sup>יב</sup>.<br>2) לרש""י משום דאף שתגיע
לג' טפחים סמוך לקרקע אמרינן לבוד, מ""מ נחה כולה ברה""ר. לריב""א משום שכשמגיעות המחיצות תוך שלשה
אין המחיצות גבוהות י', דעובי השוליים אין מצטרפים דבעינן מחיצה הרואה את אויר הכלי שתהא גבוה י', ולא אמרינן
לבוד אלא במחיצה י'.<br>3) לרש""י משום שכאשר
הכוורת מגיעה לפחות מג' סמוך לקרקע אמרינן לבוד במחיצותיה והרי היא כמונחת נמצאו שוליה למעלה מעשרה ואינה נחה
כולה ברה""ר. ולריב""א משום שכשמגיעות המחיצות תוך ג' יש שם מחיצות עשרה עם הלבוד גם בלא השוליים והרי
היא רה""י וחשיב כנח, והוי כזורק מרה""י לרה""י דרך רה""ר דפטור <sup>יג</sup>.<br>לרב אשי חייב, דמחיצות לתוכן עשויות להניח בהן דבש ולא לכופן כלפי מטה, הלכך אין כאן
תורת לבוד.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יב.  והרשב""א הביא
שהרמב""ן פירש בין ברחבה ו' בין באינה רחבה ו' דלעולם לא אמרינן לבוד בכלים.
<br>יג.  ולרמב""ן פטור משום
שכשהיא בתוך שלשה נעשית כמונחת ונמצאת אגודה למקום פטור.</span>"	שבת ח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כד.
ת""ר נתכוין לשבות ברה""ר והניח עירובו בבור, למעלה
מי' טפחים עירובו עירוב למטה מי' טפחים אין עירובו עירוב. 1) מה פירוש<br>למעלה
מי""ט ומדוע עירובו עירוב 2) מה פירוש למטה מי""ט ומדוע אין עירובו עירוב? "	"1) שקרקעיתו של בור למעלה מי""ט. ועירובו עירוב -
לרב יוסף דהוא ועירובו ברה""ר, ולרבא עירובו בכרמלית ומיירי שנתכווין לשבות בכרמלית, וקראו לה רה""ר לפי
שאינה רה""י, א""נ שנתכוין לשבות ברה""ר ורבי היא דכל שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין
השמשות.<br>2) שקרקעיתו של בור למטה
מי""ט והוה רה""י. ואין עירובו עירוב - דאינו יכול ליטלו למקום שביתתו."	שבת ח:		
